היסטוריה של קונדיטוריה בארצנו

וִידֵאוֹ: היסטוריה של קונדיטוריה בארצנו

וִידֵאוֹ: היסטוריה של קונדיטוריה בארצנו
וִידֵאוֹ: קונדיטוריה בחיפה-הזמן עכשיו 055-9661487 2024, סֶפּטֶמבֶּר
היסטוריה של קונדיטוריה בארצנו
היסטוריה של קונדיטוריה בארצנו
Anonim

ההיסטוריה של הקונדיטוריה במדינתנו החלה בזמן הנוכחות העות'מאנית. ואז הרתיחו הנשים בבתיהן כל מיני ריבות וריבות. הם היו עשויים מכל מיני פירות, אגוזים ירוקים, קליפות אבטיח ועלי ורדים.

אחת המטעמים הגדולים באותם זמנים הייתה ריבה לבנה. הוא הוגש בקיץ בכף טבולה בכוס מים קרים כקרח.

ריבה לבנה הייתה למעשה סירופ סוכר סמיך מאוד המכונה כיום פונדנט. הוא מוכן מסוכר מחומר בדיוק רב. כיום זהו מוצר תעשייתי וניתן למצוא אותו בכל חנות. לרוע המזל, אדוני הפונדנט הגדולים ביותר כבר אינם בחיים.

אחד הקינוחים הפופולאריים בעבר היה פשטידה מתוקה ממולאת בדלעת או תפוחים, כמו גם עוגות מתוקות שנמרחו בדבש או שהוכנו באושב.

לחם שומשום
לחם שומשום

לפני השחרור נקראו קינוחים דברים טובים. לאירועים מיוחדים, המארחים הכינו אשורה או קוליבו. דרכי הכנת הקינוחים באותן שנים הושפעו מהמטבח המזרחי, כפי שמעידים שמותיהם, שנשמרו עד היום.

מלבד ממתקים לצריכה ביתית, היו גם סוחרים של פיתויים מתוקים בתקופת השלטון הטורקי. בהערות אנו מוצאים סיפורים כיצד הופיעו בבוקר הראשון מוכרי הסליפ ברחובות. זה היה משקה ממותק בסמיכות העשוי משורש הצמח באותו השם.

אחרי המוכרים הגיעו הסימידיאנים, עם הסלים הגדולים שלהם מלאים בלחם לבן חם זרוע שומשום. יחד איתם הגיעו המחלבות עם קערות יוגורט.

חלבה לבנה
חלבה לבנה

גם הלבדג'י יצא בצהריים. הם היו מראה נפלא - על ראשם הם נשאו מגשים ענקיים מרופדים בשלושה סוגי חלבה - טחינה, לבנה עם אגוזי מלך וקמח צבעוני. יחד איתם, הבוזדז'י הציע את סחורתם.

אחר הצהריים הופיעו בזארה הקונדיטורים האהובים ביותר. היו להם מגשי פח עגולים מול העוברים ושבים, מחולקים לשישה מגזרים. בהן היו מסודרות ג'לי, שונות בצבע, אך לעתים קרובות זהות בטעמן. הג'לי היה יציב ביותר ונצרך בכף משולשת מיוחדת.

בסוף השבוע, יום ראשון, כמו גם בחגים, בכל מקום ברחובות נראו סוחרים שנשאו מגשים עם כל מיני פיתויים - תענוג טורקי, תאנים, פקסימט, תמרים מיובשים, כמו גם סוגים שונים של סוכר - פיינר, ארגמן, שָׁמַיִם. בין הסחורות הפופולריות ביותר היו גרגרי החומוס המסוכרים ובצבע שונה. זה נקנה גם לחתונות.

בסוף המאה ה -19, מגוון הסוחרים כבר כלל וופלים רגילים או לחמניות מלאות שמנת, לימונדה אדומה וצהובה, סוכריות, גלידה, סיידר ועוד ועוד. הבחירה הייתה עצומה והטעם מובטח.

מוּמלָץ: