תעלומת המטבח הבולגרי העתיק

וִידֵאוֹ: תעלומת המטבח הבולגרי העתיק

וִידֵאוֹ: תעלומת המטבח הבולגרי העתיק
וִידֵאוֹ: קובי זרקו והלאדינאים בולגריה 2014 - רוקדים לצלילי השיר הבולגרי 2024, סֶפּטֶמבֶּר
תעלומת המטבח הבולגרי העתיק
תעלומת המטבח הבולגרי העתיק
Anonim

מכיוון שאני מסווישטוב וטרנובו בקרבת מקום, גיליתי לאחרונה כי פרופסור חבר איוון לזרוב מאוניברסיטת וליקו טרנובו "סנט סייריל ומתודיוס" חוקר את המטבח הבולגרי העתיק מזה 30 שנה. כמו כן, פרופסור חבר זה הוא שף מעולה ומבשל רק על פי מתכונים בולגריים עתיקים. ההיסטוריה של ימי הביניים שלנו מלאה במידע על מלחמות ושליטים.

אך מה שמתאר אותנו בצורה הטובה ביותר הוא חייהם של אנשים רגילים ובעיקר מה שהם אכלו בחיי היומיום שלהם. פרוטו-בולגרים צרכו בעיקר בשר, חלב ומוצרי חלב. הפרופסור חבר מספר כי הפרוטו-בולגרים חיו בזכות עדריהם. הם לא אהבו לאכול מזון מהצומח מכיוון שחשבו שחרשת השדות פותחת את הדרך לעולם המתים.

כשהתנצרו, דרך החשיבה שלהם השתנתה. הדת החדשה אילצה אנשים לצום ממאתיים למאתיים וחמישים יום בשנה. זה הוביל את אנשי הפסטורלים להיות חקלאים, וכך הופיעו בהדרגה מאכלים עונתיים.

הפרוטו-בולגרים למדו מהביזנטים כיצד לאדות, לתבשל ולטגן. הלחם שעל שולחנו של הבולגרי הופיע רק במאה האחת עשרה. עם זאת, באותה תקופה אדמותינו נחשבו לפוריות ביותר באירופה, מכיוון שמעולם לא מתנו מרעב.

כל מי שעבר בארצותינו העריץ את האוכל הזול והטעים, כמו גם את היין הבולגרי הטוב והיקר. כל מי שעבר בארצותינו אמר כי לבשנו בגדי נסיכים ונסיכות. הביזנטים הוקסמו מהלחם הטעים שלנו. פרופסור חבר לזרוב אומר גם כי בהדרגה מביזנטיון הגיעו תבלינים ארומטיים שהובאו מסין והודו.

הפרופסור חבר בישל למעלה מ -25 מתכונים עתיקים, אותם גילה במהלך מחקרו במטבח שלנו. שים לב שרוב המידע על חייהם וחיי היומיום של הבולגרים הקדומים נמצא בזבל שלהם. ההיסטוריון אומר: "החזרתי את אחת המנות: מבשלים ראש בשר חתוך ואז לבשר ללא עצמות מוסיפים ירקות שונים - בצל, כרוב, חומוס, שעועית. באותה תקופה גידלו מלפפונים, לפת, עדשים., גזר. במקום תפוחי אדמה הם השתמשו בפרזניפות ".

זלניק
זלניק

הבולגרים, שהיו עשירים יותר באותה תקופה, העדיפו לאכול בשרים שמנים יותר בתזונה. הם הכינו טלה צלוי במילוי מטעמים שונים. כיכרות ממולאות של בצל וזלניק היו נפוצות גם כן. בין המנות הפופולריות ביותר באותה תקופה היה בוראני, שהוכן מבורגול וכרוב כבוש.

אבותינו שימרו את השעועית בכך שהכניסו אותם לצנצנות חתומות בבוץ. כל כך משומר, זה יכול להימשך כל החורף. מעניין שבימי הביניים היו יותר גבינות ממה שיש כיום. המפורסמת ביותר הייתה גבינת "הברנז'ה". המרקים באותה תקופה כונו "עדשים". הטבחים כינו אותם "סוקאצ'י". בישול היה המלאכה בתשלום הגבוה ביותר בביזנטיון ובאימפריה העות'מאנית.

על פי נתונים קדומים, הטבח לקח כסף כפול מההודחה. מנה אחרת שטעם פרופסור חבר לזרוב נקראה: "שמחת החייל". מנה זו עשויה מבשר ומכונה גם מלח מלח - מכינים אותה בקלחת שבתחתיתה מסודרים עצמות קצוצות. מכינים עליהם גריל של מקלות גפן ומונחים עליו פירורים שמומלחים ומכוסים בירקות מסוגים שונים.

מקלות גפן מונחים שוב מעל וכל זה נלחץ באבנים מהנהר. הוסיפו מאה גרם ברנדי ומעט מים. המנה מתובלת חזרת ואופה 4-5 שעות על אש נמוכה. הבויארים אכלו גם צ'ומלק.

דייסת בולגור הייתה מפורסמת מאוד באותה תקופה. הקינוחים היו יוגורט עם דבש ובורגול עם חלב טרי. הם הכינו גם לחם גוזלמה שנאפה על גבי נייר אפייה.הם ערבבו אותו עם יוגורט, חילקו את הבצק לכדורים וגלגלו אותו. הקרום נמרח בהרבה שמן ונמלא.

ואז הם גילגלו אותם וזכו בהם. כך הופיעה הפיצה של קלצונה, שהאיטלקים כל כך משבחים אותה, ומתברר שזה ענייננו. אני מקווה שמצאת את המאמר מעניין.

מוּמלָץ: