אֶשׁלָגָן

2024 מְחַבֵּר: Jasmine Walkman | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 08:31

אֶשׁלָגָן נתרן וכלור מהווים את משפחת המינרלים האלקטרוליטים. הם נקראים אלקטרוליטים מכיוון שהם מוליכים של חשמל כאשר הם מומסים במים. כ- 95% מהאשלגן בגוף כלול בתאים, ואילו נתרן וכלור נמצאים בעיקר מחוץ לתא. אשלגן הוא אחד החומרים המזינים החשובים ביותר בגוף, ולפניו רק סידן וזרחן. זה בין שבעת חומרי המזון החיוניים בגוף והמינרל השלישי בשכיחותו בגוף.

אשלגן חשוב במיוחד לווסת את פעילות השרירים והעצבים. תדירות ומידת התכווצות השרירים, כמו גם מידת העצבים של העצבים, תלויים בנוכחות כמות אשלגן נכונה.

כ 98% מהאשלגן כלול בתאים, עם עד 80% בתאי השריר, והנותרים כ -20% מופצים בתאי הכבד, העצמות ותאי הדם האדומים.

גוף האדם זקוק לכ- 100 מיליגרם אשלגן ליום, להיות מסוגל לבצע את הפונקציות הרגילות שלו. צריכת אשלגן נכונה יכולה להפחית עד 20% את התמותה. מפחית את הסיכון לשבץ מוחי, אובדן מסת שריר, מאזן את לחץ הדם, שומר על צפיפות עצם תקינה. לתזונה עשירה באשלגן יתרונות רבים והיא מצוינת להארכת חיים.

פונקציות של אשלגן

- כיווץ שרירים והעברת עצבים. לאשלגן תפקיד חשוב בהתכווצות השרירים ובמידת גירוי העצבים, כאשר לתאי שריר ועצב רבים יש ערוצים מיוחדים העברת אשלגן בתא ומחוצה לו.

- אשלגן מעורב באגירת פחמימות, כך שניתן יהיה להשתמש בהם בעת הצורך על ידי השרירים. אשלגן חשוב גם לשמירה על איזון אלקטרוליטים וחומצה (pH) תקין בגוף. אשלגן יכול גם לנטרל את אובדן הסידן המוגבר באמצעות שתן הנגרם על ידי אכילת מזון עתיר מלח, ובכך לסייע במניעת דילול העצם.

- ברמות נורמליות בגוף, אשלגן מסייע להידרציה התקינה של המוח ובמקביל משפר את בהירות המחשבה. יחד עם זאת, הוא מאיץ את תהליכי הפרשת מוצרי הפסולת מהגוף על ידי ויסות מאזן המים.

- רופאים רבים ממליצים ליטול אשלגן בגלל אלרגיות. זה נקבע גם כאמצעי זהירות נגד אבנים בכליות. בשילוב עם רמות הסידן הדרושות, הוא מגן מפני דילול העצם ואוסטאופורוזיס.

מחסור באשלגן

אשלגן מכיל בצורתו הטבעית במגוון רחב של מזונות. כתוצאה מכך, מחסור באשלגן אינו שכיח. במקרה של אובדן נוזלים מוגזם באמצעות הקאות, שלשולים או הזעה או נטילת תרופות מסוימות, הגוף עלול להיות בסיכון מחסור באשלגן. היעדר אשלגן מספיק בגוף הוא אפילו מצב נפרד - היפוקלמיה. תסמינים של מחסור באשלגן כוללים חולשת שרירים, בלבול, עצבנות, עייפות ובעיות לב. היפוקלמיה יכולה להיגרם על ידי לחץ פיזי ונפשי, רעב ממושך וסוכר בדם נמוך.

בשל מעורבותו של אשלגן בתפקוד השריר, מחסורו עלול לגרום להאטה או אפילו לחסימת התכווצויות השרירים. זה בתורו יכול לגרום לבעיות אקוטיות בעבודה של שריר הלב ואף עד שהוא נעצר.

מנת יתר של אשלגן

עם רמות גבוהות של אשלגן בדם, זה יכול להיות רעיל ולהוביל לדופק לא סדיר או אפילו להתקף לב.מינונים גבוהים של מלחי אשלגן (אשלגן כלורי ואשלגן ביקרבונט) עלולים לגרום לבחילות, הקאות, שלשולים וכיבים. הכליות ממלאות תפקיד חשוב בחיסול עודף אשלגן מהגוף, כך שאם אדם סובל ממחלת כליות, עליך להגביל את צריכת האשלגן ברצינות.

מכיוון שאשלגן עובד בשיתוף פעולה הדוק עם נתרן, צריכת מלח לא מאוזנת (נתרן כלורי) יכולה גם להגביר את הצורך בגוף באשלגן. כמויות גבוהות של אשלגן דרושים גם אנשים עם לחץ דם גבוה. במהלך הבישול והעיבוד, מזונות מאבדים הרבה מתכולת האשלגן שלהם.

התרופות הבאות יכולות לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם, במיוחד אם הן נלקחות על ידי אנשים עם מחלת כליות: תרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה (כגון קווינאפריל, רמיפריל, enalapril, captopril); תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (כגון איבופרופן ואינדומטצין); neaprin וכמה אנטיביוטיקה.

התרופות הבאות עשויות לגרום לירידה ב רמות אשלגן בדם: שימוש ארוך טווח בממריצים משלשלים; ציספלטין - תרופה לכימותרפיה; תרופות נוגדות דלקת סטרואידים (כגון פרדניזון וקורטיזון); ניומיצין; תרופות לאסתמה; טוברמיצין ומשתנים.

בדיקות למעקב אחר רמות האשלגן

הדרך הטובה ביותר ל קובע רמות אשלגן בגוף הוא מינוי בדיקת דם. ניתן לכנות את רמות המיקרו-אלמנט בשם אשלגן בסרום, אשלגן או פשוט K. רמות בריאות משתנות בין 3.5 ל -5 mmol / L. בערכים נמוכים או גבוהים יותר, חובה להתייעץ עם רופא.

היתרונות של אשלגן

אשלגן יכול למלא תפקיד חשוב במניעה ו / או טיפול במחלות הבאות: טרשת עורקים, קטרקט, התייבשות, סוכרת, הפטיטיס, לחץ דם גבוה, מחלות מעי דלקתיות, אוסטאופורוזיס ואחרים.

לאשלגן ישנם מספר יתרונות. זה מאוד חשוב לבריאות, מכיוון שללא האלקטרוליטים הדרושים לא יתקבלו דחפים עצביים ויועברו כראוי, התכווצויות שרירים יתרחשו, גם הלב יכול לסבול. אשלגן מווסת את פעילות הלב, מסייע להורדת לחץ הדם, מסייע באיזון נוזלי הגוף.

מקורות אשלגן

אשלגן ניתן למצוא בצורה של תוספי תזונה כגון מלחי אשלגן (אשלגן כלורי ואשלגן ביקרבונט), אשלגן ציטראט ואשלגן אספרטט. הוא נמצא גם בתוספי מזון המבוססים על מזון.

אשלגן נמצא בשפע של מזונות וקל במיוחד לעבור אותו דרך פירות וירקות. מקור מצוין לאשלגן הם: מנגולד, פטריות ותרד.

מקורות אשלגן טובים מאוד הם: שמיר, כרוב, חרדל, נבטי בריסל, ברוקולי, דלעת חורף, מולסה באיכות נמוכה, חצילים, מלון ועגבניות.

מקורות טובים לאשלגן הם: פטרוזיליה, מלפפונים, פלפלים, כורכום, משמשים, שורש זנגביל, תותים, אבוקדו, בננות, טונה, פלינדר, כרובית וכרוב.

הדרך הטובה ביותר לאבטח כמויות מספיקות של אשלגן היא צריכה של יותר פירות וירקות. מינון האשלגן שאנו לוקחים עם האוכל משתנה בין 2.5 ל -5.8 גרם ליום. בננה אחת מכילה כ -500 מ ג אשלגן, בעוד שכמותה במתחמי מינרלים היא מינימלית.

סיכום

מכל מה שנכתב לעיל די ברור ש אשלגן הוא חיוני לתפקוד תקין של גוף האדם. זהו סוג של אלקטרוליט האחראי על הימצאות נוזלים בתאים ותפקידו קשור ישירות לעצבים ולהתכווצות שרירים - כולל שריר הלב.

תזונה עשירה באשלגן היא בריאה ביותר מכיוון שהיא תומכת בתפקודי הלב, מערכת העצבים והשרירים, אך גם מפחיתה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס, אבנים בכליות ולשבץ.

למרות שזה כל כך שימושי, יש לנקוט בזהירות כאשר לוקחים אותו, במיוחד לבעיות בכליות, שכן למנת יתר של אשלגן יש השפעה הפוכה.גם מנת יתר וגם מחסור באשלגן מסוכנים, לכן יש לנקוט בזהירות. כאשר נקבע אחד משני התנאים, יש לבצע תיקון - במקרה של מחסור באשלגן להתחיל ליטול תוספים, ובמקרה של מנת יתר לנקוט בצעדים להפחתתו.

תזונה מאוזנת ועשירה בירקות ופירות טריים, אגוזים, בשרים קלויים או מבושלים מסייעת באיזון האשלגן בגוף ומקדמת את הבריאות.

מרבית משתני התרופות שנלקחים אינם נמשכים אשלגן בגוף מה שאומר שהם מובילים לאובדן שלה. לכן, השימוש בתרופות כאלה צריך להיעשות בזהירות רבה ותחת פיקוח רפואי.