אנחנו משמינים מפיצות דקות

וִידֵאוֹ: אנחנו משמינים מפיצות דקות

וִידֵאוֹ: אנחנו משמינים מפיצות דקות
וִידֵאוֹ: אווי דרור למה אנחנו משמינים דווקא בבטן 88 2024, נוֹבֶמבֶּר
אנחנו משמינים מפיצות דקות
אנחנו משמינים מפיצות דקות
Anonim

התפיסה המוטעית היחידה היא האמונה שאם נעדיף פיצה פסטה דקה יותר נחסוך כמה קלוריות אחרות. לאחרונה מדענים הפריכו חשיבה זו.

על פי מחקרים חדשים בתחום הבישול והתזונה, פיצה דקה עשירה בהרבה בשומן ומלח מזו המיוצרת בבצק סמיך. בנוסף, בבצק הסמיך ישנם מרכיבים הרבה פחות מזיקים.

דק או עבה, הקלאסיקה מכתיבה שבצק פיצה עשוי מקמח, שמרים, סוכר, מלח, שמן זית ומים. ללוש ביד, מניחים להתפחה לזמן מה ומגלגלים לשכבה בעובי של כ -5 מ מ.

את הפיצה הקלאסית אופים בתנור מיוחד עם עץ בוער, במהירות רבה ובטמפרטורה גבוהה מאוד (לרוב בתנור שחומם לכ- 200 מעלות צלזיוס, נאפה כ- 10-12 דקות).

המידע הראשון אודות הכנת וצריכת פיצה מתוארך ליוונים הקדומים ולרומאים. כאשר הובאו עגבניות לראשונה לאירופה בשנת 1522, הופיע אב הטיפוס של הפיצה האיטלקית בנאפולי. במאה ה -17 התמחו הפיצריות הראשונות - הם נקראו "פיציולי". הם הכינו פיצה לאיכרים האיטלקים.

פיצה שמנה
פיצה שמנה

הפיצה הפכה למאכל מועדף על רעייתו של מלך פרדיננד הרביעי מנאפולי - מריה קרולינה לורנה, ומאוחר יותר של המלך האיטלקי אומברטו הראשון ואשתו מרגריטה מסאבוי, שלכבודה נקראה הפיצה "מרגריטה".

בארצות הברית המנה האיטלקית הובאה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. הוא הוכן לראשונה בשיקגו, אילינוי. בשנת 1957 הופיעו הפיצות הראשונות למחצה.

בשנים האחרונות הפיצה הפכה ללהיט ביפן, שם מכינים אותה בעיקר עם פירות ים ודגים.

עובדה ידועה מעט היא כי הפרלמנט האיטלקי העביר את חוק הפיצה האיטלקית המסורתית, תוך ציון מרכיבים ספציפיים וכן אופן הכנת המוצר (כולל פיצות קפואות).

עם בצק דק או עסיסי יותר, פיצה נשמרת באופן מסורתי כפיתוי מועדף לדורות רבים מרחבי העולם.

מוּמלָץ: