תופעה: ילד לעולם אינו מרגיש רעב וצמא

וִידֵאוֹ: תופעה: ילד לעולם אינו מרגיש רעב וצמא

וִידֵאוֹ: תופעה: ילד לעולם אינו מרגיש רעב וצמא
וִידֵאוֹ: הורים נכנסים לכיתה ילדים רעבים והורים מחליטים 2024, נוֹבֶמבֶּר
תופעה: ילד לעולם אינו מרגיש רעב וצמא
תופעה: ילד לעולם אינו מרגיש רעב וצמא
Anonim

לנדון ג'ונס הקטן לא חווה תחושת רעב או צמא מאז 14 באוקטובר 2013, והסיבה עדיין מתבררת. לנדון הוא ילד רגיל בן 12 שאכל פיצה וגלידה לארוחת הערב, ומתעורר למחרת בבוקר ולא מרגיש שום רעב או צמא, אומרים הוריו. הילד, שמגיע מווטרלו, איווה, מתחיל לסחרחורת ומאבד את האנרגיה שלו, כותב Auditsentral.

במשך שנה שלמה אחרי הערב, הורי הילד הקטן עדיין לא יודעים מה עלה בגורלם של בנם. לטענתם, לנדון היה ילד נמרץ ותוסס במיוחד, שאהב לרכוב על אופניים ולשחק עם חבריו. למרבה הצער, הילד הקטן מפסיק לרצות לעשות משהו אחרי 14 באוקטובר 2013.

הוריו של הילד חיפשו עזרה למצב בנם - רופא הילדים של לנדון רשם אנטיביוטיקה, שלא עבדה. הילד ביקר אצל רופאים אחרים בתקווה שהם יצליחו לפתור את הבעיה, אך עד כה כל מאמצי ההורים והמומחים לא צלחו.

אחד הרופאים שניסה לעזור לילד מאמין כי המקרה של לנדון הוא יחיד במינו. מומחים אחרים מציעים כי הבעיה נובעת מהחלק במוח שאחראי על ויסות הצמא, הרעב, לחץ הדם והטמפרטורה - הנקרא ההיפותלמוס. עדיין אין ראיות התומכות בטענות הרופאים.

קיימת תיאוריה נוספת לגבי מצבו של הילד - כשהיה בן 9 סבל לנדון מהתקפים, הנקראים היעדרות. מה שמאפיין אותם הוא קהות חדה, שכן הילד מפסיק את הפעולה שהוא מבצע כרגע, המבט מקובע לכיוון אחד, הרפלקסים והתנועות מואטים. מצב זה הוא קצר מאוד, ואז אין זיכרון ממה שקרה.

פיצה
פיצה

לנדון טופל במצב במשך כשנה, ויש רופאים שמאמינים שיש קשר בין התרופות שנטל לבין חוסר התיאבון שלו. עם זאת, מתברר שתרופה זו עשויה להיות סיבה לעלייה במשקל, במקום לסרב לאוכל.

כרגע הילד ממשיך לרדת במשקל - הוא כבר ירד במשקל רב בגלל חוסר תיאבון. הוריו מנסים כל הזמן לגרום לו לאכול משהו, אבל לנדון לא יכול לבלוע יותר מביס.

מחקר מתרחש במכון הלאומי האמריקני לבריאות, שם מטפלים בכל מיני מחלות נדירות. העייפות שאחזה בילד אילצה את הוריו לעצור אותו מבית הספר - בשנת הלימודים האחרונה הוא הלך רק 65 יום. לנדון מעדיף לשכב בבית במקום לשחק או לרכוב על אופניים.

הוריו של הילד טוענים שהוא לא רץ חודשים וכל מה שהוא עושה זה לראות את הילדים נהנים. משפחתו של לנדון עובדת קשה על מנת להבין את הבעיה של הילד - שני ההורים מקדישים מספר שעות בחקר המחלה.

עם זאת, תקוותם לא הולכת לאיבוד והם מקווים שבקרוב מאוד הרפואה תוכל למצוא תשובה למצבו של בנם.

מוּמלָץ: