ערך תזונתי של דלעת

ערך תזונתי של דלעת
ערך תזונתי של דלעת
Anonim

אחד הפיתויים המתוקים בעונת הסתיו-חורף עבור רבים מאיתנו הוא דלעת קלויה. לא רק שזה יכול להיות כל כך ריחני וטעים, אלא שהוא יכול גם להיות שימושי ביותר. למרות הוויכוח התכוף בשאלה האם מדובר בפרי או בירק, הדלעת האהובה כבר הופיעה בשוק הסתיו הצבעוני.

דלעת הוא סוג של צמחים ממשפחת הדלעת. גזעו מגיע ל 4-5 מטר מעורר קנאה. יש לו עלים גדולים עם גבעולים ארוכים וחלולים. כמו ברוב הצמחים המעובדים, הדלעת מצויה בזנים שונים, עם מגוון רב בצורתם ובצבעם (כתום, צהוב, לבן, שמנת) של הפרי.

ההיסטוריה של הדלעת נחשבת שהחלה בפרו לפני כ -5,000 שנה. ההודים היו האנשים הראשונים שטיפחו את היבול. באירופה במאה ה- XVI לראשונה כריסטופר קולומבוס הביא דלעות. עד מהרה הם מתפשטים ברחבי היבשת.

דלעת אפויה
דלעת אפויה

דלעת מוערכת כל כך בעיקר בגלל ערכה התזונתי העשיר, הדומה מאוד לזה של תפוחי אדמה. יש לו איכויות תזונתיות וטעם יקרות ערך. תכולת הפירות הבשלים מזנים איכותיים יחסית היא פחות חלבון ושומן, יותר סוכר (סוכרוז וגלוקוז), כמו גם מים.

100 גרם דלעת מכילים בממוצע:

חלבון - גרם אחד

פחמימה - 6.5 גרם

דלעות
דלעות

שומן - 0.1 גרם

כולסטרול - 0

תוכן קלורי - 26

יש להזכיר גם שרק 100 גרם דלעת מכילים כ- 15 מ ג ויטמין C.

דלעת היא מקור טוב למינרלים אשלגן וזרחן. זה הופך את הדלעת למזון מתאים למחלות כליות ולב. הוא עשיר גם בחומרים כמו סידן, מגנזיום, ברזל, נחושת וקובלט.

מלבד החלק המקומי של הדלעת, זרעיו גם שימושיים ביותר. עשיר בשמנים, חלבונים וחומרים שרפיים, הדבר החשוב בצריכה הוא הימנעות מהמלחה מוגזמת.

ניתן למצוא אותם בהרכב של מוזלי, לחם ועוד. זרעי דלעת שימושיים במיוחד לסובלים מדלקת כבד כרונית, דלקת קיבה, קוליטיס, אנמיה, יתר לחץ דם ואוסטאופורוזיס.

מוּמלָץ: