בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון

וִידֵאוֹ: בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון

וִידֵאוֹ: בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון
וִידֵאוֹ: בקלאווה מתכון ל פורים תומר תומס בשר ברמה אחרת 2024, סֶפּטֶמבֶּר
בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון
בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון
Anonim

קרום קלוי דק, מילוי, ריח של חמאה מומסת ומתיקות גדושה - עבור עמים רבים בקלאווה היא המלך האמיתי של הקינוחים.

העוגה המפתה הזו שולטת בשולחנות החגיגיים בבולגריה ובארצות הבלקן האחרות. וגם באלה במזרח התיכון, כמו גם בקרב גרוזינים, ארמנים וקפריסאים. למרות ש בקלאווה להיות ידוע בכל העולם, מקורו נותר לא ידוע.

על פי כמה מחקרים, מקורו באסיה המרכזית או בסוריה. בתקופה הביזנטית, המתכון שלה כבר היה כה נרחב עד שאפילו החל לסחור בו.

מחקרים מסוימים מאמינים כי התנודה של בקלאווה היא גזיינטפ, עיר באזור בעל אותו שם, הממוקמת דרום-מזרחית לאנטוליה, צפונית-מערבית למסופוטמיה ולא הרחק מסוריה. אגב, השם "בקלאווה" הוא בעל שורשים מונגוליים על פי המילון הבריטי אוקספורד. האימפריה המוגולית הייתה מדינה מוסלמית שנמשכה בין השנים 1526 עד 1858 ואיחדה את שטחי הודו של ימינו. על פי אוקספורד, האטימולוגיה של המילה "בקלאווה" מחזקת את הנחת המוצא הטורקי של העוגה.

בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון
בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון

אצל העות'מאנים העקבות הכתובים הראשונים לקיומו של בקלאווה תאריך משנת 1473, כלומר להוביל לכובש איסטנבול מחמד השני. הוא האמין שהם הכינו את הבקלאווה הראשונה במטבח ארמון טופקאפי באיסטנבול. הוא האמין כי העוגה היא יורשת לחמים בעלי עלים רבים המיוצרים בארצות אלה עד אז.

לכל מדינה היסטוריה משלה וריאציות משלה להכנתה.

ברומניה, למשל, נכנס בקלאווה במאה ה -18, במקביל לנוגט ולתענוג הטורקי דרך הפנריוטים (אריסטוקרטים המצהירים באמונה הנוצרית האורתודוכסית). גם היום מכינים בקלאווה לקראת השנה החדשה.

בקלווה השנה החדשה שמורה גם לשולחן החגיגי בבולגריה. למרות שניתן לנסות את העוגה המסוכרת בצורות שונות כמעט בכל ממתקים בארצנו, המסורת להכין אותה בבית אינה גוססת. ואיתו נותר העונג שאין לו תחליף של הבית מלא בארומת הטוסט וריח הקינמון.

בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון
בקלאווה - סיפור בניחוח קרום אפוי וקינמון

בטורקיה, בגלל אלפי עצי אגוזי הלוז, בקלאווה מיוצרת באופן נרחב עם אגוזי לוז. בתוניסיה, הקינוח מתמלא לעתים קרובות בתערובת של אגוזים - אגוזי מלך, אגוזי לוז, שקדים, אגוזי קשיו … באלג'יריה אתה עלול להיתקל בבקלאווה עם שקד באמצע. בקלאווה טעימה זמינה גם ביוון. ושם, כמו ברוב המקומות, לאחר שנאפה, מושקים אותו בחלב או בסירופ סוכר.

עבור מינים רבים בקלאווה יש גם אגדה שאומרת שהקונדיטורים במטבח הארמון של הסולטן הטורקי היו צריכים להכין כל יום סוג חדש של קינוח טעים, שכל כך נהנה מאדונו. לכן, הם המציאו צורות שונות של בקלאווה וקישטו אותם בכל מיני מילויים על מנת לספק את טענות הפדישה.

אם אחרי סיפורים כל כך טעימים אתה כבר רואה בקלאווה, אל תחשוב על זה. מספיקים שתי חבילות של קרומי מאפה משובחים, רבע קילוגרם חמאה, כמה אגוזי מלך כתושים, קינמון, סוכר, לימון ומים. שאל את הסבתות על השאר.

מוּמלָץ: