2024 מְחַבֵּר: Jasmine Walkman | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 08:31
בשנים האחרונות, פירות אקזוטיים הופכים פופולריים יותר ויותר בארצנו, והרצון לנסות דברים חדשים ובלתי ידועים לוקח אותנו לחלקים רחוקים יותר ויותר של העולם. ללא ספק אחד האקזוטיים ביותר הוא תמריו.
תמריו, הידוע גם בשם עץ עגבניות, שניתן לגדל כעץ בעציץ או לגינה, צומח במהירות רבה. תמרילו שייך למשפחת תפוחי אדמה ומקורו בחלקים הצפוניים של דרום אמריקה.
מקום המוצא המדויק אינו מוגדר במלואו, אך לפי מספר מומחים, מולדתו של עץ העגבניות עשויה להיות בוליביה, אקוודור, צ'ילה או האנדים בפרו. הוא גדל באופן נרחב בברזיל, קולומביה וארגנטינה.
גידול תמריילו
טמרילו הוא נטוע בקלות על ידי ייחורים, והטיפול בו אינו כה מסובך, מה שהופך אותו מתאים לגידול על ידי גננים מתחילים.
העץ יכול לצמוח בחוץ או בסיר גדול, אך אינו יכול לעמוד בטמפרטורות נמוכות מאוד. גובה הטמרילו מגיע ל -4 מטרים, אך ניתן לגזום בבית עד לגובה 2 מטר.
הוא אינו יומרני לדשנים וקרקעות, אלא זקוק לסביבה מנקזת היטב, מכיוון שיותר מדי לחות עלולה להרוג אותו בכמה שעות.
טמרילו מופצות על ידי ייחורים וזרעים, והיירוט מוצלח מאוד. כדי לזרז את נביטת הזרעים, ניתן לכבס אותם ולייבש אותם, ואז להכניס למקפיא למשך יום אחד. ואז לשתול בעציצים עם אדמה ונביטה לאחר 5-6 ימים.
עץ תמרהינדי אוהב מקומות שטופי שמש ובהירים, ולכן הוא צריך להיות ממוקם במקומות כאלה. ניתן להשתמש בדשן מיוחד לדישון, אך גם דשן עגבניות יעבוד.
תמרילו גדל במהירות רבה - בשנה אחת בלבד הוא מגיע למעל מטר אחד. הוא מתחיל להניב פרי בין 1.5 לשנתיים לאחר השתילה, ויכול להיות פעיל עוד 5-6 שנים נוספות. עם טיפול הולם אפשר להניב פירות אפילו 11-12 שנים.
טמרילו בבישול
טמרילו זה עדיין לא פרי נפוץ מאוד בארצנו, אך הוא מנצח בהדרגה את לבם של טבחים מושבעים. לפרי שהבשיל היטב יש גרעין רך למאכל, טעם לא טיפוסי וצבע אדום. למרות שהעץ נקרא עגבנייה, ודמיון הפרי לעגבניה הוא גדול ביותר, אין להם שום דבר במשותף.
יש מאפיין חשוב אחד מבחינת הצריכה של תמריו - כשמריחים את העץ מורגש ריח לא נעים מכיוון שהעץ כולו רעיל. עם זאת, הפירות אכילים לחלוטין, אך רק אם הגיעו לבשלות מושלמת - כשהם אדומים לחלוטין.
זרעי תמרהינדי בשלים מרים ועלולים לגרום לבעיות בקיבה. פירות ירוקים יכולים גם לשמש כרעל חלש, ולכן רק אדומים מוצאים מקום בבישול.
לטמרילו אין את הטעם האופייני של פרי - הוא יכול להיות מתוק ועסיסי, אך ניתן להרגיש תווים מעושנים-מלוחים קלים, שלא תמיד מתאימים לטעם של כולם.
טמרילו משמש לעיתים קרובות במתכונים לסלטים, מתאבנים ומנות עיקריות ואף יכול להיחשב כתחליף ראוי לאבוקדו. תמרילו אינו שמן כמו אבוקדו, הליבה שלו הרבה יותר מימית. בעת חיתוך הפרי תראו זרעים שחורים קטנים, אך הם אכילים ולא ניתן להסירם.
טמרילו ניתן לצרוך טרי, אך ניתן לעבור טיפול בחום, הוא מתווסף לא רק במלוחים אלא גם במתכונים מתוקים. אם אתה רוצה לצרוך את התמרהינדי ישירות, פשוט חתוך אותה לשניים והשתמש בכף קטנה כדי לגלף את הליבה.
אפשר לתבל אותו גם בסוכר וגם במלח. ניתן לצרוך את תמריו גם בצורת מיץ - משקה המסורתי עבור המדינות ההרריות של דרום אמריקה.
ניתן לאפות את תמריו בקלות, כמו ירקות אחרים.אפיית תנור תמריו או מחבת ללא שום שומן היא תוספת נהדרת וקלה למנה העיקרית.
שפים מנוסים מוסיפים אותו לרוב כתוספת לדגים, והאמיצים ביותר משתמשים בו כמילוי לעוגות שונות. אל תסתכן בטיגון התמרהינדי, כי יש סכנה ממשית שכל המטבח יהיה מלוכלך. האפייה נותרה הדרך הטובה ביותר ויחד עם זאת בריאה.
היתרונות של תמרהינדי
טמרילו הוא פרי שימושי מאוד מכיוון שהוא מספק לגוף כמויות גדולות של זרחן, סידן וויטמין C. הפרי עשיר במגנזיום, אשלגן, ויטמיני B ונוגדי חמצון.
צריכת תמרהינדי עוזרת לחיזוק העצם ומערכת החיסון, מנקה את הגוף מרעלים שהצטברו, עוזרת לגמישות המפרקים. עם זאת, כמו כל פרי שימושי אחר, אין להפריז בתמר. הוא האמין כי החלק היומי לא צריך לעלות על 150 גרם.
ב 100 גרם תמרהינדי יש רק 40 קלוריות, מעט סוכרים ופירות, מה שהופך אותה למתאימה מאוד לצריכה של אנשים שעוברים דיאטה.
