2024 מְחַבֵּר: Jasmine Walkman | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 08:31
ליצ'י / Litchi chinensis / הוא עץ הצומח לאט וירוק-עד אשר מגיע לגובה 12 מטר, אך נמצא בדרך כלל בגדלים קטנים יותר. עלי הליצ'י הם יפים מאוד, מבריקים וצפופים, עם צבע ירוק כהה.
מקורו בסין, אך התפשט במהירות רבה ברחבי דרום מזרח אסיה, בשנת 1870 הוא הועבר להוואי, אז בפלורידה, ובסוף המאה ה -19 - בקליפורניה. הליצ'י מעובד בהודו, בנגלדש, תאילנד, הפיליפינים, טייוואן, וייטנאם, דרום אפריקה וכמה מדינות אמריקה הלטינית. הליצ'י גדל באקלים טרופי או סובטרופי, יכול לסבול קור קל, אך בשום מקרה לא טמפרטורות שליליות.
צבעי ליצ'י הם קטנים, צהובים-ירוקים ונאספים בתפרחות, כל תפרחת מהווה אשכול של 3 עד 15 פירות. הפירות הראשונים מופיעים בין 4-10 שנים, תלוי במגוון.
לפרי הבשל חום אדמדם, ובמקרים מסוימים קליפת עץ ורודה או ענבר, שמתחתיו מסתתר בתוכו רך, לבן ועסיסי, דמוי ג'לי. במרכז פרי הליצ'י יש זרע גדול אחד שנראה כמו אישון של חיה מיתית.
מסיבה זו, הסינים מכנים ליצ'י " עין הדרקון". גודל הזרע יכול להשתנות, והזנים החשובים ביותר של הצמח הם אלה שיש להם זרעים לא בשלים. הם נקראים על ידי המקומיים "לשון עוף".
הרכב ליצ'י
ליצ'י עשיר מאוד של סיבים, אינו מכיל שומן רווי או כולסטרול, מכיל קלוריות נמוכות מאוד. הוא מכיל אוליגונול, ויטמיני B - תיאמין וניאצין. זהו מקור טוב למינרלים כגון נחושת ואשלגן. פירות עשירים ביותר בוויטמין C - רק 100 גרם ליום מספקים 119% מהצריכה המומלצת של ויטמין זה.
מינים ניכרים
ישנם יותר מ -100 סוגים של ליצ'י, אך המפורסמים ביותר הם:
לא מאי צזה - השם מגיע מהחלק הצפוף והסמיך אך הרך של הפרי, הדומה לטעם של דבש. יש בו קליפה אדומה שהיא קשה אך לא מחוספסת. הזרע הוא קטן יותר מזנים אחרים, ובחלק מהפירות אפילו אין זרעים.
כל הכבוד ירוק תלוי - הנציג המפורסם ביותר, אך גם הנדיר ביותר של צמח זה. הוא קיבל את שמו בגלל הגוון הירוק הבהיר שלו והקו הירוק בקושי מורגש על קליפת הפרי. בעבר זו הייתה מתנה מיוחדת לאנשים חשובים ומכובדים.
סן יואה נתלה - מתורגם פירושו אדום מארס. זהו הזן המוקדם ביותר של ליצ'י, פירותיו נקטפים בחודש מאי. החלק הרך של הפרי מתקתק בטעמו.
בניחוח ורדים - מינ זה כנראה מבשיל באמצע העונה. אורך הפירות כ -3 ס מ וצורתם מעוגלת. החלק הרך בצבע שנהב, צפוף וטעים ומתוק מאוד.
מוקדם גדול אדום - מגוון התבגרות מוקדמת. ישנם פירות אדומים כהים, המגיעים לגודל 3.5 ס מ. הקליפה קשה, מודבקת מעט לחלק הרך, שהוא טעים ורך מאוד.
שתילים מאוחרים - מגוון מאוחר ניכר. לפירות צבע כתום-אדום עד כהה וצורתם חרוטית. לחלק הרך יש טעם מעולה ומתוק, אך כשמתקרבים לזרע ניתן להרגיש מרירות קלה.
פיי טסי הסיאו - זהו הזן האגדי ביותר של ליצ'י, המכונה "חיוך הפילגש". זה היה ידוע עוד מתקופת הטאנג - המאה ה -1 לפני הספירה. קליפת הפרי הזה מפרישה מיץ אדום, והחלק הרך טעים ביותר.
צילום: Pixabay.com
בחירה ואחסון של ליצ'י
פירות טריים ניכרים ניתן למצוא בשווקים מיולי עד אוקטובר. קליפת הפרי הבשל אמורה לרדת בקלות רבה. בחר פירות שעורם מעט רגיש ללחץ, בעלי צבע אדום או אדום כהה עד חום. הימנע מכתמים כהים. אם הפרי מעט ורוד, זה סימן בטוח שהוא לא בשל.
ניתן לאחסן את הפירות הנראים לעין עד 5 שבועות, אך להניח אותם רק במקרר. אם תשאיר אותם בטמפרטורת החדר, הם יתקלקלו תוך פחות משלושה ימים.
זה ניכר במטבח
בחלק הדרום-מזרחי של אסיה משתמשים בפירות ליצ'י לייצור סירופ וג'לי, אשר בתורם משמשים לייצור ליקר. ניתן לשתות ליקר ליצ'י לבד או להוסיף למגוון קוקטיילים. מ הפרי ברור מכינים מחית המורכבת מחלק רך של 90% מהפרי ו -10% סוכר. מחית זו יכולה לשמש לגלידה ומשקאות פירות.
מחית ליצ'י ופלפלי צ'ילי הם המרכיבים העיקריים ברטבים לבשר, דגים וירקות. תה לקליפת פירות בשילוב עם תה שחור מסורתי ניתן לשתות גם חם וגם קר עם קוביות קרח.
הפרי הטרי ברור ניתן להגיש כקינוח - לא קלוף ומצונן מעט. הקליפה מתפצלת והחלק הרך נסחט בקלילות רבה. בסין הפירות נשמרים בצורה מלוחה, בגבעולי במבוק.
צילום: Pixabay.com
יתרונות הליצ'י
בסין, זרעי הליצ'י מוכרים כמשכך כאבים טוב מאוד, המשמש לדלקת ועצב. תה מ קליפת ליצ'י מקולפת מקל על הסימפטומים של קלקול קיבה. הרפואה הסינית משתמשת בליצ'י בשילוב עם לימון סיני וצמחי מרפא אחרים לטיפול בסרטן.
הפרי עשיר בויטמינים C, E, K, קבוצה B, PP, H, וכן במינרלים החשובים כל כך לבריאותנו: סידן, ברזל, מגנזיום, אשלגן, זרחן, אבץ, נתרן, יוד ואחרים. ליצ'י מאוד שימושי לאנשים שכבר סובלים ממחלות מסוימות במערכת הלב וכלי הדם או שהם נטויים למחלות אלו. הסיבה להשפעה מועילה זו היא התכולה הגבוהה של ניאצין, מגנזיום ואשלגן, שכן יש להם השפעה חיובית על הלב, אך גם נמוכה יותר של כולסטרול.
הוא עשיר בסיבים תזונתיים ולכן לפרי האקזוטי יש השפעה חיובית על העיכול, ומשפר משמעותית את הפריסטלטיקה. סיבים הם גם סופח מעולה, המנקה את המעיים מרעלים בגוף האדם. פלוס לא פחות חשוב הוא שצריכה קבועה של ליצ'י מובילה להורדת רמות הסוכר בדם. לכן הפרי שימושי במיוחד לאנשים שכבר סובלים או נוטים לסוכרת.
הפרי שייך לקבוצת המזונות דלי הקלוריות העשירים בסיבים בלתי מסיסים ובמים. בונוס לא פחות נעים הוא שזה עוזר לזרז את חילוף החומרים, ולכן הפרי מומלץ לאנשים הסובלים מהשמנת יתר.
הליצ'י עשיר גם במינרלים הדרושים לצמיחה ולתחזוקה של בריאות השרירים והעצמות. לכן זה טוב לצרוך גם אם יש לך כבר בעיות במערכת השלד והשרירים וגם כמונע.
מצד שני מַנגָן, זרחן, ברזל ומגנזיום משפרים את ספיגת הסידן ובכך מחזקים את העצמות והשרירים. בהתחשב בעובדה שהפרי עשיר מאוד בויטמיני B, הוא גם שימושי מאוד למערכת העצבים המרכזית. תמצית הפירות משמשת גם בקוסמטיקה, מכיוון שהיא מרעננת את העור, מעניקה ברק ומראה רענן.
הפרי הוא פצצת ויטמינים אמיתית, כשהוא עשיר ב 40% בוויטמין C מתפוזים. כידוע, חומצה אסקורבית מסייעת בהגברת הפעילות של לויקוציטים, שהם השומרים האמיתיים על בריאותנו ומגנים עלינו מפני מספר זיהומים נגיפיים וחיידקיים מסוכנים. מצד שני, התכולה הגבוהה של בטא-קרוטן יעילה במיוחד במאבק בסרטן השד והערמונית.
בהודו זרעי ליצ'י הם מרוסקים ומכיוון שיש להם השפעה מכווצת, הם ניתנים לאנשים עם בעיות מעיים. מרתח של השורשים, הפרחים וקליפת הליצ'י מומלץ לגרגור לכאבי שיניים. הרפואה המזרחית משתמשת בליצ'י כמייצב את רמות הסוכר בדם בהיפוגליקמיה וסוכרת. פירות משפיעים גם על תפקוד הכליות, הכבד והריאות. הם עוזרים לעיכול ועוזרים באנמיה.
יתרונות הליצ'י לנשים בהריון
גופה של האם המצפה זקוק לחומרים מזינים חשובים רבים. הראשי היתרונות של ליצ'י לנשים בהריון הוא שפרי זה עשיר מאוד בחומצה פולית. גם אם אינך בהריון, אלא רק מתכנן להביא ילד לעולם, חשוב שוב לכלול בתזונה מוצרים כאלה עתירי חומצה זו. זה בתורו חשוב לצמיחה והתפתחות מערכת הדם של התינוק.
חשוב לכל אם לעתיד לצרוך פירות וירקות עשירים בסידן. הפרי רווי גם בדבש, שהוא יסוד העקבות הנוסף החשוב מאוד מכיוון שהוא מסייע ביצירת כדוריות דם אדומות. הכללת ליצ'י בתזונה של אישה בהריון מסייעת בהפחתת הסיכון להיפוקסיה עוברית. לפרי טעם חמוץ מתוק ונעים, המפחית את הרעילות ממנה סובלים 85% מהנשים ההרות.
התווית נגד היחידה ל צריכת ליצ'י הוא חוסר הסובלנות האישית לעובר. עם זאת, אתה לא צריך להגזים בזה, וזה נכון במיוחד לילדים, שאסור להם לקחת יותר מ 100 גרם ליום. צריכה מוגזמת של פירות עלולה לגרום לתגובות אלרגיות בעור, כלומר בצורה של פריחות ואדמומיות.
לא טוב לאכול יתר על המידה עם פרי זה ובשל ריכוזו הגבוה של ויטמין C, העלול לפגוע בריריות הפה, לגרום לגזים (נפיחות) או לשלשול. עובדה מעניינת היא שהערך התזונתי של ליצ'י אינו מופחת אם הפרי נצרך בצורה מיובשת.
שימוש קבוע והוספת הפירות לתזונה משפרים את החסינות ואת זרימת הדם, מגנים על הלב וכלי הדם, תומכים במערכת העצבים המרכזית ונלחמים ביעילות בהשמנת יתר, אך עדיין אל תגזימו וזכרו שמדובר בפרי אקזוטי מאוד עבורנו.
מוּמלָץ:
ליצ'י - הפרי-על שנלחם בתיאבון
ליצ'י - לפרי הדרומי הקטן הזה עם קליפה מחוספסת וגידולים באמצע יש זרע גדול. כמו רוב הפירות, רק הבשר נצרך, בין העור לזרע שבאמצע. הוא נפוץ ומשמש גם בקוסמטיקה וגם בבישום. מולדתה היא סין, אך היא מצויה גם במדינות ואזורים רבים אחרים באסיה, היא נקראת ליצ'י והיא ריחנית וטעימה ביותר.